לרקוד בשביל הנפש
ריקוד הוא צורך עתיק יומין של הנפש, והאדם רקד מאז ומעולם. בימינו אנו משליטים סדר בריקוד על מנת שנוכל להפגין ידע טכני ולצקת בו מאפיינים של תחרות, אך עלינו לזכור שמעל לכל, הריקוד נותן מרגוע לנשמה והשראה לנפש. אנו רוקדים עבור העונג שבריקוד.

תנועה היא תרפיה שקטה, נטולת מילים. כל כך הרבה ניתן ללמוד ולרכוש דרכה. הריקוד מפתח בנו גמישות, משמעת, מיקוד, נחישות, כוח וחן, וגם כבוד, עומק רוחני, יצירתיות ומחויבות, וכן הלאה עד אין קץ. הצורך הבסיסי לרקוד הוא המעניין - אנו נולדים איתו. הריקוד הוא פתרון, במה לתשוקה האנושית, מקום בו יכול האדם לחוש ולהחצין רגש. לא ניתן לרקוד אלגרו בלי שמחה בלב, מחול מודרני דורש חושניות וג'אז לא ניתן לביצוע מבלי עומק רגשי - כל הסגנונות הללו התפתחו מתוך צורך אנושי גולמי.
 

הריקוד הטהור
דומה שהסגנון המודרני מתעמק בשאלה זו יותר מכל סגנון אחר. אין בו מגבלות דוגמת נעלי פוינט, או טכניקה מחמירה. המחול המודרני הוא מחול שהשתמר בצורתו הטהורה ביותר. אנו לומדים ליפול ולקום, לנוע עם הרוח בנשמתנו. יופי וגועל יכולים להתקיים באותה נשימה, באותו רגע.

המחול המודרני הוא גמיש. הוא יכול להכיל כל דבר מריקוד אפריקאי שבטי ובלט בן זמננו ועד תגובות טבעיות ומימיקה ילדותית. החוקים מטושטשים והסדר אחרון בחשיבותו. איננו נלחמים בגוף אלא זורמים איתו. הודות למרת'ה, איזדורה ודוריס, ניתן תוקף למחול המודרני.

צמיחה בתנועה
הקיום האנושי היום נדמה בטוח כל כך ובלתי חושפני - כמה הזדמנויות יש לנו בו לצמיחה רוחנית? הן מגולמות בדרך כלל באמנויות, והמחול המודרני הוא הצורה הגולמית ביותר של חגיגת החיים. רק כאשר אנו לומדים לרקוד אנו לומדים להשתחרר ולחיות בתוך הרגע. אנו לומדים מי אנחנו באמת מעבר לטעמים, ההעדפות והקשרים שלנו, לומדים להשתחרר ממאמצנו להישאר בשליטה על דברים כגון מוניטין, תדמית והצלחה חומרים ולרומם את ישותנו הפנימית. לנשמתנו פוטנציאל גדול מכפי שרובנו מוכנים להכיר. כשאנו רוקדים, רוקדת גם נשמתנו.